החלטה בתיק בש"א 6650/07

לפני בקשה שהגישה הנתבעת לפסילת ארבעה מסמכים שהוצגו על ידי התובע למומחה שמונה על ידי בית המשפט בתחום האורתופדיה, ד"ר ר' מושיוב.

טענת הנתבעת היא, כי המדובר במסמכים שיש בהם משום חיווי דעה או הערכה שבמומחיות ביחס למצבו של התובע. עוד נטען, כי אין מקום להציג בפני מומחה בתחום האורתופדיה מסמך בדבר טיפול רפואי שניתן לתובע בתחום רפואי אחר, ובענייננו בתחום הפסיכיאטרי.

על פי תקנה 8(א) לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז-1986 (להלן: התקנות), שכותרתה "המצאת מסמכים למומחה", חל איסור על הנפגע להעביר לעיונו של המומחה "חוות דעת רפואית", אך הוא רשאי להמציא למומחה "את כל המסמכים בדבר הטיפול הרפואי שניתן לו ובדבר הבדיקות שנבדק לצורך אותו טיפול, הנוגעים לענין שבמחלוקת". המונח "טיפול רפואי" זכה בפסיקה לפרשנות רחבה, ונקבע כי הוא כולל גם טיפולים אחרים בגופו או בנפשו של הנפגע, לרבות טיפול שיקומי (ראה: רע"א 2339/96 אררט חברה לביטוח בע"מ נ' דלל, פ"ד נ(4) 529, 533). הדגש בפסיקה הושם על האיסור בהצגת מסמך המהווה חוות דעת רפואית, אף כי נאמר לא אחת, כי קו הגבול בין מסמך המהווה "חוות דעת" לבין מסמך בדבר טיפול רפואי איננו תמיד ברור. המגמה היא שלא לחסום באופן מלאכותי זרימת מידע ונתונים חשובים למומחה שמונה, על מנת שתונח בפניו כל התשתית העובדתית הנדרשת לצורך מתן חוות דעתו. " ...הגישה המסתמנת כיום היא, כי במקרים מתאימים אין לשלול מהמומחה מידע במסמכים אודות נתונים חשובים בדבר טיפולים רפואיים ובדיקות רק מכיוון שהם משולבים עם אבחנות, וכי ניתן לבטוח במומחה כי ייחס לאבחנות שבמסמך את המשקל המתאים תוך קביעת אבחנה עצמאית משלו, בהתאם לשיקול דעתו המקצועי" (דברי כב' השופטת א' פרוקצ'יה בת"א (מחוזי
י-ם) 589/95 כהן נ' גרשוני ואררט חברה לביטוח בע"מ, פורסם במאגרים).

נראה, אפוא, כי מקום שבית המשפט בוחן את כשרותו של מסמך להיות מוצג למומחה רפואי שמינה, עליו לשים דגש על השאלה "האם מדובר במסמך שיש לו סממנים של 'חוות דעת' ופחות על השאלה אם מקור המסמך בטיפול רפואי 'ממש'" (דברי השופט זילברטל ב-בש"א (י-ם) 5838/07 גידור נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ, החלטה מיום 15.7.07). אשר לכך, ממאפייניה של חוות דעת שהיא כוללת הבעת דעה בדבר סיכויי החלמתו של הנפגע, מצבו העתידי ושיעור נכותו הרפואית (י' אנגלרד, פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, מהדורה שניה, תש"ן בעמ' 279). ודוק: מסמך הכולל אבחנות וממצאים, דוגמת סיכום מחלה או סיכום אשפוז, המוצגים תדיר בפני מומחים, איננו מסמך המהווה חוות דעת רפואית.

בענייננו, המסמך שנערך על ידי התרפיסט מיכאל אוסטין איננו מהווה חוות דעת רפואית, וככל שניתן לפענחו, המדובר במסמך המסכם את תוכנית הטיפולים הפיסיותרפיים שעבר התובע לאחר התאונה. אשר למסמך שערך ד"ר גורדון, המדובר במסמך הכולל את תולדות החולה, ממצאי בדיקת הרופא והמלצות בדבר הטיפול הנדרש. זהו בדיוק מסמך בדבר הטיפול הרפואי שניתן לתובע. אשר להתייחסות למצבו הנפשי של התובע, כי הוא סובל "ממצוקה נפשית", אין פגם כי המומחה יעיין גם בכך, אף שמונה לחוות דעתו בתחום רפואי אחר. הוא הדין במסמך שערכה הפסיכיאטרית ד"ר בירגין. תרומתו של מסמך זה לתחום האורתופדי איננה ישירה, ואולם יש במסמך זה כדי לספק נתונים בדבר מצבו הנפשי של התובע ולהאיר את התחום האורתופדי מזווית זו. שהרי בסופו של יום אדם הוא ישות אחת, ולמצבו הנפשי השפעה על אופן תפקודו והתנהלותו בהיבטים שונים של חייו. נזכיר, כי המגמה היא שלא לחסום זרימת מידע רפואי למומחה שמינה בית המשפט, גם אם המדובר במידע שתרומתו הישירה לשאלה שבמחלוקת איננה גדולה. אשר למסמך שערך ד"ר חורי, אין בו פסול אך בשל כך שהוא כולל אבחנה באשר להגבלת הניידות במועד עריכתו, שכן אין במסמך התייחסות לסיכויי ההחלמה ולמצב הצפוי בעתיד, כנהוג בחוות דעת. כדי להפיס דעתה של הנתבעת, ניתן למחוק מן המסמך את המילים "אני משער שיעור של כ-40% הגבלה בניידות זמני". ב"כ התובע ידאג לעשות כן בטרם יימסר המסמך לעיונו של המומחה.

סיכומם של דברים. בכפוף לאמור לעיל בנוגע למסמך שערך ד"ר חורי, הבקשה נדחית.

הנתבעת תישא בשכר טרחת ב"כ התובע בגין בקשה זו בסכום של 1,500 ש"ח בתוספת מע"מ.

ניתנה היום, י"א בתשרי תשס"ח (23 בספטמבר 2007), בהיעדר.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים באמצעות הפקסימיליה.